החלטה בתיק בש"א 23690/06

1.                  לפני שתי בקשות:

האחת, בש"א 24669/06, בה נתבקש חיוב המשיב (להלן: "הבנק"), על ידי התובע (להלן: "התובע") בהמצאת המסמכים, שפורטו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו, זאת לשם עיון בהם והעתקתם, ולהורות על פירוט פריט 27 לתצהיר גילוי המסמכים - "מסמכים בנקאיים שונים". בנוסף, נתבקש הבנק לענות על השאלון שהופנה אליו.

השנייה, בש"א 26390/06, בה נתבקש חיובו של התובע בהשבה על השאלות בשאלון שהופנה אליו, או להוסיף ולהשיב על שאלות שלא ניתנה לגביהן תשובה מספקת; לגלות בתצהיר האם מצויים או היו מצויים בחזקתו מסמכים שונים, ומתי יצאו מחזקתו ומה היה עליהם, כמו גם להעביר לבנק העתק מהמסכים המצויים ברשותו וכן לחתום על טופס ויתור סודיות רפואית.

2.                  העובדות הדרושות לעניין:

כתב התביעה הוגש בחודש נובמבר 2002 וסכום התביעה הועמד, לאחר שתוקן, על סך של 45 מיליון ש"ח בגין נזק שנטען כי נגרם לתובע כתוצאה מהתנהלותם של הבנק ונתבע 2, שהינו אחיו של התובע בתקופת הנפקת מניות חברת י.מ. עיני תעשיות מתכת (1993) בע"מ (להלן: "החברה") בבורסה.

בתקופה הרלבנטית לתביעה, החזיקו התובע ונתבע 2, כל אחד, במחצית מהון מניות החברה, שתחום עיסוקה היה בעיבוד שבבי מתכת.

בחודש מאי 1994 פרסמה החברה תשקיף בו הציעה לציבור לרכוש 25% ממניותיה, כאשר ההנפקה לא הובטחה בחיתום. בכתב התביעה נטען כי הבנק ונתבע 2 (להלן: "הנתבעים") עשו יד אחת לשם הצלחת ההנפקה ועמידתה בתנאי תקנון הבורסה, באופן מלאכותי ובניגוד לחוק, באמצעות פתיחת חשבונות פיקטיביים בסניף הבנק, תוך שימוש במתן הוראות טלפוניות לשם רכישת מניות החברה, כל זאת למרות שלא ניתנו מסגרות אשראי מתאימות. עוד נטען כי גם לאחר שהליך ההנפקה הסתיים ומניות החברה נרשמו למסחר בבורסה, המשיכו הנתבעים לבצע פעילות בלתי חוקית במניות החברה, על דרך של מסחר מלאכותית במניה שנועד להעלות את שערה, וזאת במקביל לניצול מצבו הבריאותי הקשה של התובע, על מנת לבצע את הפעולות המתוארות בכתב התביעה בלא ידיעתו.

נגד התובע והנתבע 2 נפתחו הליכים פליליים, אך כנגד התובע הם עוכבו, לאחר שהוכח לטענתו כי לא היה לו כל קשר למעשי המרמה, בעוד שאר המעורבים הורשעו. הנתבע 2, מרצה עונש מאסר, בגין חלקו בפרשת הרצת המניות.

כתב הגנה מטעם הבנק הוגש בחודש אפריל 2003, בו הוכחשו טענות התובע תוך שנטען, בין היתר, כי התובענה התיישנה. עוד נטען בכתב ההגנה כי התובע, מלבד היותו בעל מחצית ממניות החברה, היה פעיל בחברה ומעורב בקבלת ההחלטות הנוגעות לניהולה ומכאן שהיה בעל אינטרס מובהק ושותף בהנפקת החברה, לכל אורך הדרך משלב קבלת ההחלטה על הנפקת החברה ועד לסיוע להצלחת ההנפקה בפועל. הבנק טען בכתב ההגנה, בין היתר, לשיהוי ונזק ראייתי עקב חלוף הזמן שבין האירועים הנטענים ובין הגשת התביעה כמו גם למניעות וויתור, לאור הסכם שנכרת במרץ 1999 בין התובע ונתבע 2, לבין הבנק.

בחודש יולי 2006 הועברו תצהירי גילוי מסמכים בין הצדדים, כמו גם שאלונים.

בחודש אוגוסט 2006 נערך עיון הדדי במסמכים, לרבות צילומם.

3.                  בש"א 24669/06

התובע טען כי בידי הבנק מסמכים חיוניים לשם הוכחת התביעה, שנטען לגביהם חיסיון, כל זאת לשם הכבדה על התובע להוכיח תביעתו. כמו כן נטען כי תצהיר גילוי המסמכים מטעם הבנק, חסר ובמסגרת הליך גילוי מסמכים הדדי, לא נמסרו המסמכים שמספרם פורט ברישא לבקשה, החיוניים לתובע. באשר לסעיף 27 לתצהיר גילוי המסמכים נטען כי מדובר בסעיף כללי בו כלולים "מסמכים בנקאיים שונים", אולם יש צורך לפרט מהם המסמכים הכלולים בו, שכן בידי הבנק מסמכים חיוניים להוכחת התביעה.

באשר למענה על השאלון, נטען בבקשה כי המשיב מסר לבנק שאלון בן שלושה עמודים בלבד, ובו רוכזו השאלות הרלבנטיות למחלוקת שבין הצדדים, אולם תחת מענה ענייני הועבר לתובע שאלון שכנגד, המשתרע על למעלה מ - 700 שאלות.

מנגד, טוען הבנק כי בקשת התובע הינה להסרה גורפת של החיסיון החל על כל המסמכים שהוצהר על חיסיונם בתצהיר גילוי המסמכים, תוך שהוא אינו מבחין בין חיסיון מוחלט ליחסי, ואינו מצביע באיזה מהתנאים שנקבעו בפסיקה לצורך הסרת חסינות ממסמך עמד. לטענת הבנק, מדובר בעיון במאות מסמכים, הנוגעים לענייניהם הכספיים של לקוחות הבנק, שאיש מהם אינו צד להליך, וכי התובע לא הרים את הנטל להוכיח שנתקיימו תנאים לשם הסרת החיסיון היחסי.

הבנק טוען כי חלקם הארי של המסמכים המבוקשים, דהיינו מסמכים 26-19, הינם מסמכים החוסים תחת החיסיון המוקנה לבנק.

באשר לשאלון שהועבר מטעם התובע, נטען כי מדובר בשאלות שאינן רלבנטיות, בלתי קבילות, מעורפלות, מכבידות וקנטרניות, כאשר חלקו הארי של השאלון מתייחס לחשבונות בנק או בעלי חשבונות אלו, מבלי ליתן פרטים לגביהם ומבלי שתובהר הרלבנטיות שלהם להליך. גם בהתייחס להפניית התובע לחשבונות מסוגים מסוימים, טוען הבנק כי אין בהפניה זו די, משום שיש בהפנייה זו משום הנחה שבוצעה הרצת המניות הנטענת, כאשר הבנק מצידו טוען כי לא היה צד להרצת מניות או פעילות בחשבוניות פיקטיביות.

4.                  בש"א 26390/06

הבנק טוען כי במסגרת ההליכים המקדמיים שבין הצדדים הועבר לתובע שאלון, כאשר במקביל הוא נדרש למסור העתקים של מסמכים ספציפיים שונים, במידה והם נמצאים ברשותו. עוד נתבקש התובע להמציא כתב ויתור על סודיות רפואית, לאור הטענות שהעלה בדבר מצבו הבריאותי.